יום שלישי, 6 בנובמבר 2018

אר נובו

''אר נובו'' שם טיפה מוזר אז תנו לי להסביר, אר נובו(בא מצרפתית, ופרושו האמנות החדשה)
 היא זרם באומנות שהתחיל להתפתח במחצית השניה של המאה ה-19 בעיקר בארצות הברית ובאירופה.
הזרם סובב סביב המוטיבים של אלמנטים מהחי והצומח, עם גוף האישה. אך אר נובו הוא לא זרם באמנות בלבד,
הוא גם זרם שחרג מהתחום הדי צר של האמנות והביא לאירופה עוד המון מתחומי העיצוב והאמנות
כמו: אופנה, אדריכלות, צורפות, ריהוט ועוד תחומים נוספים.

סגנון האר נובו היה אז השפה החזותית הראשונה שניסתה להתאים את עצמה לסביבה המודרנית ולדחות את
הגישה הקיימת. האר נובו נבע למעשה מן הקשיים הכלכליים של אמנים רבים, אשר נעזרו אחד בשני במטרה
למכור פריטי אמנות שונים.

אמנים שהיו מזוהים עם הסגנון הזה אז וגם היום הם:
אלפונס מונה(צ'כיה), לואיס סאליבן(ארצות הברית), אפרים משה ליליין(גרמניה וארץ ישראל), אנטוניו גאודי(ספרד)

דוגמאות לציורים מהסגנון:

''האביב'' אלפונס מונה                                                                      כרזה בסגנון אר נובו

יום רביעי, 31 באוקטובר 2018

אישה עם שמשיה

אישה עם שמשיה הוא ציור משנת 1878 שצייר אוסקר קלוד מונה ( Oscar Claude Monet) צייר צרפתי מפריז,
אשר היה אחד ממייסדיי זרם האימפרסיוניזם (תנועה אמנותית שרווחה באירופה, במאה ה-19).
מונה צייר בעיקר נופים כפריים ועירוניים, בטכניקה של מעין רישום מהיר בצבע, משיחות מכחול קצרות עם הרבה צבע
ושימוש בצבעים משלימים.
אישה עם שמשיה הוא ציור שהתחלתו הייתה בשנת 1873 ונגמרה ב1878 בתמונה מתוארת אישה האוחזת שמשיה
ולצידה בנה. האישה עומדת על גבעה קטנה והרוח מעיפה את חצאיותיה סביב רגליה, בנה הקטן עומד לידה בין העשבים,
 אך הצבע והתנועה הם הנושא העיקרי בציור. גוונים של ורוד וצהוב עושים נצנוץ על שמלת הלבנה של האישה, וגוונים
של סגול וחום יוצרים את צלה על העשב הירוק. בשמיים הכחולים הבהירים נמצאים עננים רכים שפרוסים על כל השמיים
ומבשרים קיץ נעים במיוחד.

יום חמישי, 25 באוקטובר 2018

ליל הכוכבים

הציור שאני הולכת לדבר עליו הוא ציור שללא ספק כול אדם ראה או שמע עליו,
הציור המדובר הוא ליל הכוכבים או באנגלית Starry Night, הוא ציור שצייר האומן וינסנט ואן גוך בשנת 1889.
ידעתם שהציור צויר מזכרונו של ואן גוך בלבד, בעצם הציור הוא הנוף הנשקף מחלונו של בית החולים הפסיכיאטרי בעיירה ''סן רמי'' בפרובנס צרפת, וינסנט שהה בו משום שהיה בדיכאון באותה תקופה.
הציור עצמו מתאר את העיירה והבתים, מאחור את רכס הערים ובשמיים ירח וכוכבים המוקפים בהילה בצורה מעגלית.
הציור מצויר בצורה שמדמה תנועה, למעשה ואן גוך השתמש במשיכת מכחול מלאות אימפסטון (טכניקה בציור של שימוש בצבע סמיך בשכבות עבות) וזו יוצרת את תחושת התנועה.
הציור המקורי צויר בצבעי שמן על בד וכיום מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, ארצות הברית.



Van Gogh - Starry Night - Google Art Project.jpg

יום רביעי, 17 באוקטובר 2018

הבלוג שלי

שלום אני אגם בת 12 מצפון ים המלח, ואני מאוד אוהבת אמנות היסטורים, אני חושבת שזה מאוד מענין לראות איזה שיטות אמנים השתמשו פעם לעומת היום. אני החלטתי לפתוח בלוג בנושא הזה כי זה נושא שאני מאוד אוהבת ומתחבר הזה. אני מאוד אוהבת לדעת מה עומד מאחורי כל ציור או תמונה שאני רואה, מי יצר אותה? מאיפה היא הגיעה? מה המשמעות שלה? ועוד מיליון שאלות שיש לי בראש... אני יכולה להסתכל שעות על אותה תמונה  ולבחון כל נקודה ונקודה. אני יותר מתחברת לציורים מפעם כי אני חושבת שזה יותר אמיתי ומסקרן. למשל היום כמעט לכל אחד יש אינסטגרם או פייסבוק שם כן יש לך חופש לעשות מה שאתה רוצה להגיב אבל זה לא באמת אמיתי, אני לא אשקר גם אני משתמשת בזה זה כיף זה מעביר את הזמן אבל אין מה להשוות בין תמונה שצילמת בחמש דקות לבין ציור שעבדו עליו כמה ימים ארוכים. 

המונה ליזה

בואו נתחיל עם משהו מוכר שכולם מכירים: כמובן המונה ליזה או בשמה המלא ליזה דל גיאוכונדרו הוא ציור שצייר האמן ליאונרדו דה וינצ'י. הציור הותחל בשנת 1503 הושלם בין השנים 1509-1519(במשוער) הדיוקן המפורסם נמצא כרגע במוזיאון הלובר בפריז ומאוד מומלץ לבקר שם. ועכשיו בואו נדבר עליו קצת: מונה ליזה הייתה אשתו של סוחר בדים מפירנצה בשם פרנצ'סקו די זאנובי דל ג'וקונדו  שהזמין את לאונרדו (שכנראה היה אז בפירנצה) לצייר את אישתו. במהלך ציור דיוקנה של ליזה הוזמנו לייצנים נגנים זמרים רק כדאי לשמור על חיוכה  של אשת הסוחר. הציור לעולם לא הושלם עד הסוף ולא הגיע לידיו של המזמין.  
הציור עצמו הוא ציור שמן מכוסה בשכבת לכה דקה שעם הזמן הצהיבה ומשום כך ישנם חלקים בציור מעט כהים יותר
ולא ברורים .
כמו שרובנו יודעים הציור גם נגנב,  ב21 באוגוסט 1911 אחד העובדים במוזיאון הלובר וינצ'נצו פרוג'ה  גנב והחביא את היצירה בביתו שבאיטליה. לבסוף פרוג'ה נתפס לאחר שיצר קשר עם סוחר עתיקות מפירנצה והשיב את התמונה תמורת
חצי מיליון לירות. הציור הוצג משך כשבועיים בגלריית אופיצי בפירנצה והוחזר למוזיאון הלובר ב4 בינואר 1914.